הזכות לזכויות

האופן שבו זכויות אדם משפיעות על החיים שלנו

 מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ומטרתו להעשיר את הידע ולייצר שיח בנושא

ישנם דברים שנראים ברורים מאליהם, כל כך ברורים מאליהם עד שבמצבים רבים אנו יכולים לשכוח מהם ולהתעלם מהמשמעות שלהם לחיים שלנו. כמו שכתב הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים: "החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע ומפורסם אצלם פרסום גדול". כן, לפעמים הדברים הפשוטים והחשובים ביותר זוכים להתעלמות מצידנו.

 

אחרי שתי מלחמות עולם עקובות מדם, שבהן אידיאולוגיות כמו נאציזם, פאשיזם וקומוניזם גרמו להרג ולרצח בלי חשבון ורמסו את צלם האנוש, הכריזו האומות המאוחדות לכל באי עולם על מתן זכויות אדם. ההכרזה בדבר זכויות האדם בשנת 1948 אומצה על ידי כל המדינות המתוקנות, כולל ישראל. זכויות אדם הם מסוג האמת האזרחית הפשוטה, שאנחנו נוטים פעמים רבות לשכוח ולהתעלם ממנה.

 

אם כן מה המשמעות של זכויות אדם? מה זה אומר מלבד מילים יפות ובין-לאומיות? האמת שהרבה. זה מתחיל ברמה הרעיונית והתפיסתית, אך הנושא משמעותי בכל היבט אזרחי של החיים האנושיים. במאמר זה נשתדל לעשות קצת סדר ולהסביר מה הרעיון ואת מה שעומד מאחוריו. בעיקר נעסוק בחשיבות של זכויות אדם ובאופן שהן רלוונטיות לחיים שלנו כאזרחים במדינה מתוקנת.

 

כדי להבין את הרעיון של זכויות אדם נתחיל עם השאלה העקרונית ביותר: "האם אני זכאי להיות קיים מעצם העובדה שאני בן אדם או רק בגלל משהו מסוים שאני עושה ופועל למענו?" כשאני קם בבוקר, האם אני חייב את קיומי לראש הממשלה? למדינה? לגופי השלטון? לא ולא, קיומי הוא עובדה עצמאית שלא תלויה בשום דבר אחר. אני זכאי להיות קיים מעצם היותי אדם ולקבל בשל כך את כל הזכויות האזרחיות.

קהילת נאמני זכויות

הצטרפו לקהילה והשפיעו
הצטרפות

מעט בכל מישור בחיים שלנו, אנחנו קיימים מתוך תנאי מסוים. למה הכוונה? לדוגמה, אנחנו בעבודה מסוימת מכיוון שאנחנו עובדים ופועלים למען החברה שמעסיקה אותנו. אנחנו בישיבה או במוסד לימודים מכיוון שאנחנו לומדים ומתקדמים. כמעט כל "מסגרת" אנושית מגדירה תנאי בסיסי לשהות בה ולהיות חלק ממנה, התרגלנו לזה וזה בסדר. אלא שהמסגרת הבסיסית של מדינה ושל אזרחות היא ללא כל תנאי אני אזרח גם בלי קשר למה שאני עושה או לאופן שבו אני פועל.

 

מכיוון שאני זכאי להיות קיים בלי סיבה מיוחדת, מותר לי כל מה שלא נאסר לי. זאת אומרת, הנחת היסוד היא שאני זכאי לעשות ככל העולה על רוחי ועל דעתי, אלא אם כן החוק אוסר זאת במפורש. המדינה זכאית לאסור עליי ולהגביל אותי, אבל היא צריכה סיבה טובה כדי לעשות את זה, למשל פגיעה באחרים או הצורך לאפשר קיום משותף. אפשר לומר שזכויות אזרחיות הן קומה נוספת בבניין הזכויות, שכן כל בן אנוש ראוי ומוכר כבעל 'זכויות טבעיות'. זכויות היסוד כוללות ראשית את הזכות לחיים, לכבוד, לחופש ולתעסוקה ועד לזכויות כגון איכות חיים, חופש ביטוי, הזכות לייצוג משפטי ועוד.

להלן כמה דוגמאות הנוגעות לזכויות המגיעות לכל אדם בחיים האזרחיים

1. שוויון:

הזכות האנושית לקיום שייכת לכל באי עולם, לכן אסור להפלות אדם בשל דתו, מוצאו, מינו או צבע עורו. כולם בני אדם (או אזרחים) שווים בלי מתן עדיפות כלשהי לאדם מסוים. לצד זאת, קיימת הבנה בצורך החברתי והתרבותי לאפשר גם חופש דת ופולחן. זכות זו באה למנוע אפליה במצב של 'שונות רלבנטית'. לדוגמה, אדם המשרת במסגרת תפקיד תורני שמחייב מאפיינים הלכתיים הקשורים במצוות הדת הרלוונטית או מאפיינים תרבותיים אחרים. אם אתם מרגישים אפליה בשל דת, מוצא או מין חשוב שתלמדו להוכיח את זה, למחות על כך ולעמוד על זכותכם. תוכלו לפנות לגורמים הממונים ובמידת הצורך אף לתבוע את זכותכם לפיצוי.

2. הזכות לבטיחות ולביטחון:

אם אדם מרגיש סכנה כלשהי לקיומו, המדינה חייבת לפעול כדי להבטיח את שלומו ואת בטחונו. לדוגמה, אם קיים מפגע בטיחותי כמו בור או גדר מסוכנת זכותו של התושב או האזרח לדרוש טיפול מיידי במניעת הסכנה. לא מדובר בטובה או בחסד של המדינה או הרשות, זוהי חובתם מתוקף הזכות של כל אזרח להתקיים בביטחון, ומתוקף אחריותה של הרשות לדאוג לביטחונם ולשלומם של העוברים והשבים בדרך. ככל שהללו מתרשלים בתפקידם הרי שהם אחראים לתוצאות והם אלו שיישאו באחריות הנזיקית שבגינה אפשר לתבוע פיצוי, ואף לחייב את הגוף הרלבנטי באכיפת כללי הבטיחות.

3. הזכות למידע:

כל אזרח זכאי לקבל מידע אודות היבטים הקשורים לחיים הציבוריים שבהם הוא נוטל חלק. אם אדם רוצה לדעת למשל מה נעשה עם כספי המיסים בעיר שלו, הוא זכאי להיחשף לכל המידע העירוני הרלוונטי בנושא. חלק מהמידע יכול להיות חסוי, אבל רק בתנאי שהוא אכן מוגדר כך על פי חוק מפורש. אם נחשפתי למידע שנראה לי מוזר או לא תקין, אני זכאי לפנות ולערער כדי שיפעלו לתיקונו. כל אזרח שמגלה מעורבות שכזו דואג ששאר תושבי העיר או המדינה יחיו במרחב הוגן יותר עם מנהל תקין ויושרה.

4. הזכות לתברואה ולניקיון:

כל אדם באשר הוא אדם, ועל אחת כמה וכמה אזרח במדינה ובלי קשר לכמה מס הוא משלם או לאיזה אוכלוסייה הוא שייך, זכאי לחיות ברחוב נקי ומטופח. אם הפח מול הבית שלי עולה על גדותיו, זכותי לדרוש שיטפלו בכך ויפנו אותו. אם הפח גולש שוב ושוב, זכותי לדרוש שיחליפו אותו או שיתקינו פחים נוספים. מדובר באמת פשוטה וברורה שמעוגנת בחוק, אבל רבים נוטים להתעלם ממנה. אין ספק שמי שדואג שינקו את הרחוב שלו, משפר ודואג לרווחתם של כל דיירי הרחוב. הזכות לתברואה רחבה בהרבה וכוללת גם את הזכות לשטחים ירוקים, לשטחי ציבור, לתשתיות מים ועוד.

אם ניתן לסכם את זכויות האדם בכלל ואת הזכות להתקיים בפרט בשתי מילים, נאמר שמדובר בזכות לזכויות. האזרח אינו משרת בתפקיד כלשהו בממשל והוא גם לא נציג מטעמו. להיפך, הממשל הוא זה שממלא תפקיד מטעם האזרח. כל אדם מעצם היותו בן אדם, זכאי כאזרח וכתושב לקשת של זכויות. לצד הזכויות שצוינו כמו הזכות לשוויון, הזכות לבטיחות ולביטחון, הזכות למידע והזכות לתברואה ולניקיון ישנן עוד זכויות רבות כמו הזכות לפיצוי, הזכות לקבלת מענה ועוד. כל אלו ועוד מפורטים באתר שכולל תכנים רבים, מאמרים ומדריכים ואף כלים מונגשים. באתר תמצאו גם כתובות והפניה לגורמים הרלבנטיים. להיות אזרח זה להיות ראוי לזכויות רבות, ביניהן הזכות להתקיים בתוך המרחב המשותף הנקרא מדינה.

לקבלת המדריך לזכויות: כנסו

נושא הזכויות ובפרט בהיבט של מפגעים, נזקים ופיצוי מוכר היטיב בעולם החרדי בהיבט התורני. סדר נזיקין וספרות תורנית מסועפת ומרשימה במשפט העברי עוסקת בכך וכוללת שו"ת, פסקי הלכה ופולמוסים רבים. אולם דווקא בחיים האזרחיים מתעוררים אתגרים במימוש הזכויות הלכה למעשה. מסקר מקיף שערך ארגון 'נתיבות המשפט' עולה, כי שיעור רב מאוד בציבור החרדי אינו מודע לזכויותיו ולדרכי הפנייה ומימוש הזכויות. בין היתר, הארגון פועל כדי להנגיש לציבור החרדי מידע שרלוונטי עבורו וכן מסייע בפיתוח כלים למימוש זכויות אלו.

זכויות אזרח בראי המשפט העברי, כנסו

לסיוע במימוש הזכויות באמצעות הצ'אט בוט, כנסו